צ’אי הודי

  • זמן הכנה: 15 דק’
  • עלות: 4 ש”ח
  • מנות: 2
  • כשרות: חלבי



סוף השבוע הזה היה סוף שבוע של התמודדות עם פחדים. פחדים הקשורים לאוכל זאת אומרת.
אני אסביר. יש הרבה מרכיבים שגורמים לי לצמרמורת וסלידה מאז שאני זוכרת את עצמי.
היום נתמודד עם הפחדים הבאים:
1. אניס
יש משהו בטעם המתקתק החריף שגורם לי לצמרמורת. אני מייחסת את זה לממתק הליקריץ שניסו להאכיל אותי כשהייתי בת 7
2. ציפורן
בילדותי אבא שלי בישל הכל עם ציפורן. תבשילים, תפוחי אדמה, בשר ומה לא. זה נמשך עד שיצאתי במחאת רעב וגמלתי אותו מההרגל המגונה הזה
3. דבש
דבש מתקשר אצלי למחלה. כאשר כאב לי הגרון להורים שלי היה מנהג מגונה מאוד לחמם לי חלב עם חמאה ודבש ועוד כמה דברים לא מזוהים ולהכריח אותי לשתות את הההכל. ברררר.

בקיצור, פחדים יש לי הרבה אבל לאט לאט אני מתגברת עליהם. היום נטפל בשלושת הנ”ל בצורת משקה צ’אי הודי.
הייתי סקפטית לגביו בהתחלה. עד כמה טוב יכול לצאת משקה אשר אליו מוסיפים פלפל אנגלי…?
אבל לשמחתי, טעיתי. הצ’אי מאוד ארומטי אבל מספיק עדין כדי שהכל יתמזג להרמוניה אחידה של טעמים. שלא לדבר על כך שכל המרכיבים שם בריאים מאוד ועדיפים בהרבה על ספל קפה נמס או שוקו בערב.
מקווה שתהנו ממנו כמו שאני נהנתי!

רכיבים:

  • 3/4 כפית קינמון טחון
  • 1/2 כפית מוסקט טחון
  • 1/4 כפית ציפורן טחון
  • 4 פרוסות ג’ינג’ר טרי פרוס דק
  • 1 כוכב אניס
  • 1 פלפל אנגלי
  • 2 תיונים או 2 כפיות תה שחור במשקל
  • 3 כפיות דבש לייט
  • 1 1/2 כוסות מים
  • 1 1/4 כוסות חלב

אלו החומרים איתם נתחיל :

מוזגים לתוך סיר קטן או פ’ינגן את המים ומביאים לרתיחה.
מוסיפים למים את הקינמון, הציפורן, הג’ינג’ר, האניס והפלפל. מגרדים מעל אגוז מוסקט (כחצי כפית, לפי הטעם).
מביאים שוב לרתיחה ומבשלים את התערובת 2-3 דק’ . מערבבים מידי פעם כדי לוודא ששום דבר לא נדבק לתחתית.

מוסיפים את התה לסיר. אם בוחרים להשתמש בתיונים, חותכים את החוטים לפני ההכנסה לסיר.
מבשלים את הנוזל עם התה עוד 1-2 דק’ – תלוי בחוזק שמעוניינים בו ולאחר מכן מוציאים את כל החומרים המוצקים (תיונים, כוכב אניס, פלפל אנגלי).

מוסיפים כוס ורבע חלב, מביאים שוב לרתיחה ומוסיפים 3 כפיות דבש לייט.
אם וכאשר נוצר קרום, מורידים אותו עם כף.

מוזגים לכוסות ונהנים מהארומה שממלאת את הבית

ניתן לקשט עם מקל קינמון או לפזר טיפה קינמון טחון מעל.
לבריאות 🙂

15

תגובות ל- צ’אי הודי

  • נכון. באמת לא כתבתי? אני מתקנת. מזל שיש קוראים 🙂

  • איזה כיף… מנסה בקרוב.
    לא כתבת מתי מוסיפים את המוסקט.. אני מניח שבהתחלה עם כל התבלינים, לא?

  • מעניין. ואיפה משיגים את המסאלה? יש בארץ או שצריך לנסוע לנפאל בשבילה? 🙂

  • אםמשיגים קצת מסאלה, יוצא ממש מוצלח, קצת חריף, קצת מתקתק.

    התמכרתי למשכה הזה בנפאל, וכאן, כשאין לי כוח ני פשוט מוסיף את התערובת לעלי תה שחור.

  • אני אוהבת את השילוב מפתיע ומעניין כאחד 😉

  • גם אני שמתי לב שאת הגי’נג’ר אפשר באמת לשים בכל דבר- החל מפסטה, מרק, בשר ועד למשקאות שונים. הוא מוסיף הרבה טעם מיוחד וגם מאוד בריא. מומלץ…

  • תודה שונט! אין ספק, זה המשקה האולטימטיבי לערבים חורפיים (למרות שהשנה אין הרבה כאלו)

    סרגיי, אז בטח תשנא את הגרסא האלטרנטיבית של המתכון – עם חלב קוקוס, זה שילוב שרציתי לנסות בזמנו אבל השתפנתי. 🙄

    אלכסי – גיליתי לאחרונה שג’ינג’ר פשוט הולך עם הכל בלי יוצא מן הכלל. ואתה צודק בקשר ללא טחונים, אבל זה מה שהיה בארון התבלינים בזמנו והם גם עשו את העבודה

  • השילוב מצויין. אבל אני אישית מעדיף להשתמש בתבלינים לא טחונים, ככה גם חוסכים את הסינון (במידה והוא נחוץ).
    תוספת הג’ינג’ר היא משהו שלא חשבתי עליו, תודה.

  • מדהים, עד כמה שאני אוהב את כל התבלינים האלה בתוך יין מבושל, ועד כמה שאני שונא אותם בתוך חלב.

  • טליה – גם אני הייתי בדעה הזו עד לפני שבוע. אבל להפתעתי זה באמת יצא טעים, לא מרגישים שום טעם דומיננטי חזק אז היה לי בסדר 🙂

    ענת – תודה רבה! בפעם הראשונה ניסיתי לסנן דרך גזה ונשפך לי הכל. בפעם השניה פשוט חיכיתי שהתבלינים ישקעו לתחתית ומזגתי לכוסות. וגם לא שתיתי עד הסוף כי בכוסות עדיין היו משקעים 🙂 אבל זה עבור מי שמפחד מתבלינים. בעלי שתה ה-ה-הכל.

  • איזה ריח יאמממי..וביכלל בטוחה שגם טעים!!

    אהבתי תודה.

  • היי 🙂
    אני מאוד נהנית מהבלוג שלך, נראה מקורי ורענן!
    בקשר לצ’אי- האם צריך לסנן לפני שמוזגים לכוסות או שהתבלינים שוקעים בעצמם בתחתית הכוס ולא צריך לסנן לפני?

  • מדהים,פשוט מדהים כיצד מנית כאן שלשה מהדברים שאין מצב שאטעם!דבש,אניס,ציפורן…אין מצב,סורי…
    התמונה יפהפייה! 😳

Leave a Reply

Your email address will not be published.